#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לד. 1 מנין שבעינן תקיעה לפני התרועה ולאחריה?<p dir=""rtl"">כמה פעמים תוקע ומנין?</p>"	"חד תנא יליף מיובל, לפניה כתיב &quot;ו<u>העברת</u>&quot;, לאחריה כתיב &quot;תעבירו שופר&quot;. מדכתיב &quot;והעברת שופר תרועה&quot; &quot;שבתון זכרון תרועה&quot; &quot;יום תרועה יהיה לכם&quot; למדנו לג'. אף שלא כולם כתובים בר&quot;ה יליף ג&quot;ש שביעי שביעי מיובל [ואי לאו ג&quot;ש ילפינן שופר ופשוטה לפניה ולאחריה מהיקש &quot;השביעי&quot; שכל החודש שווה].<p dir=""rtl"">חד תנא לא לומד מיוה&quot;כ שוהעברת ותעבירו לא משמע ליה, ויליף ג&quot;ש ממדבר &quot;תרועה&quot; &quot;תרועה&quot;, פשוטה לפניה &quot;ותקעתם תרועה&quot; פשוטה לאחריה &quot;תרועה יתקעו&quot; ר&quot;י בריב&quot;ב יליף מדכתיב &quot;ותקעתם תרועה שנית&quot; כל מקום שיש תרועה תקיעה שניה לה. ג' תרועות כתיב &quot;והעברת שופר תרועה&quot; &quot;שבתון זכרון תרועה&quot; נמצאנו למדים ב' דברי תורה ואחד דברי סופרים ש&quot;יום תרועה יהיה לכם&quot; לתלמודו בא (לג&quot;ש כנ&quot;ל), רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן ב' דברי סופרים &quot;שבתון זכרון תרועה&quot; נמי לתלמודו בא ש&quot;מיום תרועה&quot; לומד ביום ולא בלילה, ואידך יליף מיוה&quot;כ.</p>"	ראש השנה לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. 2 מנין שתוקעים בר&quot;ה דוקא בשופר (2)?	"לתנא שיליף פשוטה לפניה ולאחריה ג&quot;ש שביעי שביעי מיובל לומד משם דכתיב &quot;והעברת <u>שופר</u> תרועה&quot; [אי לאו ג&quot;ש יליף ליה בהקש].<p dir=""rtl"">לתנא שיליף ממדבר, אין אומרים שתקועים בחצוצרות כבמדבר אלא בשופר דכתיב &quot;תקעו בחדש <u>שופר</u> בכסה ליום חגנו&quot;.</p>"	ראש השנה לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. 3 מה דורשים מקרא דיובל &quot;תעבירו שופר&quot; &quot;והעברתם שופר&quot;?	"חד תנא יליף מכאן לפשוטה לפניה ולאחריה, ויליף ר&quot;ה מיוה&quot;כ.<p dir=""rtl"">חד תנא לא יליף מכאן, דתעבירו לומד דרך העברתו, ואידך לומד מדשני קרא בדבוריה. מ'תעבירו' אין ללמוד לפשוטה לאחריה דאיכא למימר תעבירו ביד, ואידך א&quot;א לומר כך דיליף ממשה &quot;ויצו משה ויעבירו קול במחנה&quot; מה להן בקול אף הכא (רש&quot;י פ' דס&quot;ד שדי שחזיק השופר בידו ותס' הביאו שלא יתקע כשהשופר מונח ואינו בידו)</p>"	ראש השנה לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. 4 מה התקין רבי אבהו בקיסרי בסדר התקיעות ומדוע?	"כיון דמסופק אם תרועה הכתובה בתורה היא גינוחי או ילולי או קודם גנוחי ואח&quot;כ ילולי, לכן התקין שיעשו את כולם. אבל בתרועה ואח&quot;כ שברים לא הסתפק שדרך הבוכה בתחילה גנח ובסוף מילל. [אין די בכך שיעשה תשר&quot;ת ויצא מכל ספק שאם זה רק שברים או תרועה יש קול המפסיק ביניהם.]<p dir=""rtl"">(ע' בר&quot;ח שאין זה ספק בעצם שלא יוצא יד&quot;ח באחד מהם, אלא היו שעשו כך והיו שעשו כך והתקין שיעשו כולם דרך שווה לכולם, אבל בתוס' לא משמע כן.)</p>"	ראש השנה לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: 1 שמע ט' תקיעות בט' שעות ביום, מט' בנ&quot;א כאחד, תקיעה מזו ותרועה מזו האם יצא יד&quot;ח?	"בט' שעות ר' יוחנן וכן איתא בברייתא שיצא יד&quot;ח אבל משום ר&quot;ש בן יהוצדק חילק אם שהה כדי לגמור את כולה יצא ואם לאו לא יצא, וכן דעת ר' אבהו.<p dir=""rtl"">מט' בנ&quot;א ותקיעה מזו וכו' - לגרס' רש&quot;י יצא, ולגרס' תוס' (וכן הוא בספרים) מט' בנ&quot;א כאחד לא יצא שאין פשוטה לפניה ולאחריה, אבל תקיעה מזו ותרועה מזו וכד' יצא.</p>"	ראש השנה לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לד: 2 תקיעות וברכות דעלמא (תעניות) ושל ר&quot;ה ויה&quot;כ האם מעכבים זו את זו?<p dir=""rtl"">מקום שתוקעים ומקום שמברכים לאן ילך לשמוע?</p>"	"בעלמא אין מעכבים, אבל בר&quot;ה ויה&quot;כ מעכבים, וביאר רבא משום דאמר הקב&quot;ה אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה בשופר.<p dir=""rtl"">אם יש מקום שתוקעים בלא לברך ומקום שמברכים בלי לתקוע ילך למקום שתוקעים אף אם זה רק ספק אם יהיה שם שופר.</p>"	ראש השנה לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לד: 3 יחיד וציבור מתי תוקעים?<p dir=""rtl""> והאם ניתן להוציאם יד&quot;ח בברכות ובתקיעות?</p>"	"תקיעות -&nbsp;&nbsp;בחבר עיר נעשים על סדר ברכות, יחיד תוקע בין בסדר ברכות ובין שלא בסדר ברכות.<p dir=""rtl"">יחיד שלא תקע חבירו מוציאו, אבל יחיד שלא בירך אין חברו מברך לו, אבל בציבור מברכים.</p>"	ראש השנה לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: 4 את מי השליח ציבור מוציא בר&quot;ה ויה&quot;כ, ובכל השנה וכיצד הלכה?	"חכמים אומרים לעולם אינו מוציא אלא את מי שאינו בקי, ר&quot;ג אמר מוציא אף את שאינו בקי ומה שהציבור מתפללים כדי שיסדר ש&quot;ץ את תפילתו. ר&quot;מ אומר בר&quot;ה וביה&quot;כ כיון דנפישי ברכות מוציא אף את הבקי, אבל בשאר השנה אינו מוציא את הבקי.<p dir=""rtl"">אמר רבי חנה ציפוראה אמר רבי יוחנן הלכה כרבן גמליאל בברכות של ראש השנה ושל יום הכפורים.</p><p dir=""rtl"">רבין אמר רב אחא בר עוירא אמר רבי שמעון חסידא לא&nbsp;&nbsp;פטר ר&quot;ג אלא עם שבשדות שאנוסים, אבל מי שיכול לבוא אינו נפטר (פ' הרי&quot;ף הינו כשאינו שומע, אבל אם נמצא בבית כנסת ושומע בזה ודאי נפטר, שאין הציבור מתפללים אלא לסדר ש&quot;ץ תפילתו).</p>"	ראש השנה לד:		
